(במובן הטוב של המילה)

אם ישאלו אתכם איזה פריט מסמל בעיניכם יופי ואסתטיקה, סביר להניח שהמילה ‘פרחים’ היא בין האסוציאציות הראשונות ש’תשלפו’ כתשובה.
לאורך כל ההיסטוריה התרבותית פרחים סימלו יופי, שמחה, אסתטיקה, חגיגיות, תקווה.
אין בנאדם שלא קיבל בחייו זר פרחים באיזושהי סיטואציה: יום הולדת, ברית, יום נישואין, יום האם, ולנטיין, שנה אזרחית חדשה,
להולדת תינוק/ת, לראש השנה, יום האם, יום המשפחה, חתונה.
פרחים הם מסוג ה’אוביקטים’ שעושים רק טוב לכל מי שמקבל אותם, מעוררים התרגשות ושמחה.
קונצנזוס נדיר.

סוגי פרחים (חלוקה מדעית)

* פרחים שפתניים, פרחי בר, פרחים מוגנים

* פרחים פרפרניים, פרחים פעורים, פרחים סחלביים

* פרחי צלחת, פרחי אירוס’ פרחים פשתניים, פרחים נכונים

* פרחים טריים, פרחי תבלין, פרחים מושלמים (כוללים עלי כותרת, עלי-גביע, עלי ואבקנים)

בשיעורי טבע למדנו על גוף האדם, חשבתם פעם על איך בנוי ‘גוף הפרח’?…

כל פרח הוא מנגנון יפהפה שנוצר בטבע, יש לו חלקים מאובחנים, ממש כמו בגוף האדם.
הנה חלק מהמפרט הפלאי הזה שבטח יושב אצלכם עכשיו בבית באיזה אגרטל…
קבלו מפרט טכני של המבנה האורגאני של הפרח:

* עוקץ

* מצעית

* עטיף (עלי גביע, עלי כותרת)

* אבקן

 *שקי האבקה

* זיר

* עלי, עמוד עלי

* שחלה

מה משפיע על הצבע של הפרחים

צבעי הפרחים מושפעים מהסביבה שבה הם גדלים וממי שגורם לתהליך ההאבקה שלהם.
יש פרחים שתהליך ההאבקה שלהם מתבצע על יד רוחות, על ידי בעלי חיים (פרפרים, דבורים, חיפושיות, זבובי-רחף) ועל ידי מים.
יש צמחים שמכילים פרח בודד וישנם שמכילים מספר פרחים בתפרחת.
גם בעלי החיים שמבצעים את ההאבקה מעדיפים פרחים מסוימים, כך למשל נמצא במחקרים שחיפושיות עדיפות פרחים אדומים.

הפרחים הכי פופולאריים בישראל

בין הפרחים הכי אהובים בישראל נמנים: צבעונים, כלניות, סחלבים, חרציות, ורדים, שושנים, רקפות, נרקיסים.

שירי ארץ ישראל ‘הישנה והטובה’ מלאים באזכורי פרחים וטבע.
הסמל המובהק של ‘הישראלי החדש’ לקוח מעולם הצמח – ‘הצבר’.
מיתוסים ואגדות נרקמו סביב פרחים בקרב עמים שונים.
משוררים ויוצרים ישראלים כתבו על פרחים המון שירים, קלאסיקות יפהפיות שנכנסו ל’קאנון התרבותי’ שלנו,
אם זה ביאליק, נעמי שמר, נתן יונתן ועוד.
מי מאתנו לא זוכר את השירים והסיפורים מהילדות: “פרח לב הזהב”, ”שני שושנים”, ”אחד לבן, שני צחור”,
”נרקיס הביצה”, ”אירוסים”, ”סיגליות”, ”רקפת”, ”מזמור ליקינטון”, ”כמו בלדה” (‘אם זר קוצים כואב’) “פרח עציץ” ודומיהם.
הפרחים הנפוצים ביותר בישראל מחוץ לשירים, מבחינת אלו שצומחים כאן, הם בצבעי אדום, ורוד, לבן וצהוב.

בתנ”ך יש אזכורים לפרחים, לפריחה, לצמחים בהקשרים שונים, למעלה ממאה אזכורים מובחנים.
עם צמחי המקרא נמנים: כרכום, נרד, שושנים, דודאים, לבונה, עץ עבות, ערבי נחל, חיטה ושעורה, אטד, דרדר, ציץ השדה, פרח שושן, חמיץ ועוד.

קבלו למשל את הציטוטים הבאים בהם מוזכרים פרחים בתנ”ך:

“וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה מִקְשָׁה זָהָב עַד יְרֵכָהּ עַד פִּרְחָהּ מִקְשָׁה הִוא כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשָׂה אֶת הַמְּנֹרָה”…
“וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל הָעֵדוּת וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים”…
“פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל אַף גִּילַת וְרַנֵּן כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן לָהּ הֲדַר הַכַּרְמֶל וְהַשָּׁרוֹן הֵמָּה יִרְאוּ כְבוֹד יְהוָה הֲדַר אֱלֹהֵינוּ”…
“נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן פִּתַּח הַסְּמָדַר הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים שָׁם אֶתֵּן אֶת דֹּדַי לָךְ.”

פרחים בסלנג הישראלי

אי אפשר שלא להזכיר התייחסויות שקשורות לפרחים ושנכנסו ‘לפנתיאון’ הישראלי.
קבלו כמה דוגמיות:

* “מה פרח כמוך עושה לבד?”

* “הילדה הזו היא פרח אמיתי”

* “פרח שלי”

* “דבר אליי בפרחים”

* “פרח מגן-עדן אבד”